יום שישי, 1 בינואר 2010

שיר אישי

תחנה, אוטובוס, נהג,מושב.
אמצא מקום נחמד באמצע, לשבת בו עכשיו.
רוגע, שלוה, הנוף בחלון מתמרח,
לפתע עולה אדם:חשוד הוא במוחי הקודח.
היגיון גמל בליבו החלטה: אני בורח, "נעלב".
רק גופי החרד יוכל להציליני עכשיו.
פחד,מתח, סצנת אימים-אמת עשויה: עובדה.
תסריט מטורף-התקף חרדה.

תגובה 1: