skip to main
|
skip to sidebar
הגיגים סטודנטיאליים
יום רביעי, 6 בינואר 2010
אורי
החיוך הכובש,
הביישן,המקסים.
בזכרוני עולה כעת, מתרפק על מיתרי ליבי.
מבוגר, אך עודו ילד,
רוח שובבה כלואה בפחד,
אטימות.
מי פגע בו כל כך שאפילו לעיניי
אינו מסוגל להישיר מבט?
ערגה, געגוע-
אתגבר. לפעמים צריך לדעת
לשכוח,לוותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
קוראים
ארכיון הבלוג
▼
2010
(20)
◄
אפריל
(1)
◄
מרץ
(8)
▼
ינואר
(11)
האמת הוולטריאנית
My Trilogy
אורי
הורמונים צעירים
הגיג חדש: לחובבי הפסיכולוגיה מבינינו..
חברות
בשבילי החיים תצעד
אור
פרח נאור
Embryo
שיר אישי
◄
2009
(9)
◄
דצמבר
(9)
פרטים עלי
אנדי
הצג את הפרופיל המלא שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה